ביום שהגיע למחרת העלאה במחירי הסיגריות, התקשורת חגגה על הסיפור הזה, כמו שלא ידע חג כבר זמן רב. שוב דופקים את מעמד הביניים, איזה כיף! מעשנים מיררו את מר גורל כיסם בזמן ששדרני הרדיו ניגבו להם את הדמעות. החבר'ה הלא מעשנים נתנו כתף ויצאו נגד לפיד שדופק את החברים שלהם. המאזינים עם החוש החברתי מיד טענו שבעלי המעמד הנמוך, רובם מעשנים ולכן זה הכי יפגע בהם, כי הם עדיין ימשיכו לקנות את הכמות הרגילה. (ואני חושב שהם גם ניסו לנסח שהם "פחות משכילים, ולכן יש להם פחות מודעות לנזקי עישון", אבל יצא להם די מגומגם העניין). בקיצור, ניתן לסכם את הכותרת היומית במשפט – "לפיד, למה דפקת את מעמד הביניים?"
אחד המאזינים היקרים שעלה לשידור פתח שוב בסדרת השמצות על לפיד – איך הוא מעז לפגוע בקהל בוחריו?! ואיך הוא שכח מהתסכול של מעמד הביניים ואיך הוא לא זרק שום פירור... ולו איזה עצם קטנה כדי שהגזרות יהיו פחות מרות. השדרן כרגיל האזין, קצת ניחם ובעיקר – התסיס. כמה שיותר זעם בשידור ישיר הרי זה המייטב, לא? המאזין היקר שלנו, לקח לתשומת ליבו את בקשת השדרן והמשיך במונולוג הקורע לב על איך זה יתכן שרק מעמד הביניים נפגע, ושחלילה המעמד הגבוה ירגיש את זה. עכשיו הוא לא יכול לטוס כל שנה עם ארבעת ילדיו לחופשה בחו"ל ויצטרך להסתפק רק באילת, בזמן שהעשירים האלה, טפו! יאלצו להסתפק רק בארבע טיסות במקום בחמש. בשנה, כמובן.
 |
| מצליחים לקרוא את הכיתוב על החולצה? המשפט המלא מופיע בפסקה הראשונה כאן |
יש לנו אפליקציה שיודעת להגיד מה מצב הדולר ביחס לשקל, מה החדשות האחרונות עם המהומות בספרד ושידורים (בלייב, כמובן) מההפגנות ביוון. היום לכל אפצ'י יש אפליקציה, אבל לדבר הכי חשוב עדיין אין – אפליקציה שתחבר למציאות.
תגיד לי מאזין יקר, מדינות קורסות ולאנשים במקומות כמו מדריד ואתונה (ערי בירה של מדינות מפותחות, יש לציין) אין כסף לאוכל, ואתה כאן בוכה שלא תוכל לטוס עם הילדים עכשיו כל שנה? מתי בפעם האחרונה הלכת ליד תחנה מרכזית וראית אנשים מזריקים לעצמם באמצע היום על האי תנועה, בשביל לברוח מהמציאות המסריחה – או לפחות שמישהו ישיים לב אליהם?
אני מסכים שיש היום משבר עם מחירי הדיור וגם ללכת לסופר זאת לא חוויה זולה, וצריך לשנות משהו. אבל מכאן ועד לבכות על כך שלא תוכל לטוס עם הילדים כל שנה לחו"ל? מאזין יקר, ירדת מהפסים. אבל הבעיה שזה לא רק אתה, הרבה מאותו "מעמד הביניים" מראים לנו יותר ויותר שצומח פה מעמד חדש והוא "מעמד הדמעות". דור שלם גדל על נורמה של "דופקים אותנו, כי הכל יקר כאן". תגיד לי מאזין יקר, הבן שלך חגג יומהולדת 10, אז קנית לו אייפון 5? לבת שלך נשרה שן, אז היא קיבלה אייפד חדש? כאשר לי נשרה שן, קיבלתי חבילת קלפי טאקי – וגם אז הייתי קטן מכדי לקלוט את הערך של 20 שקל, ובטח שלא הבנתי את ערכן של שעות העמל של הורי, על מנת שירוויחו 2000 שח'...
עד לא מזמן הילדים ביסודי שיצאו לטיול שנתי, געשו באוטובוס סביב הרכילות של מלכת הכיתה או על סדרת קלפי סופרגל שיצאו לאחרונה. היום הדבר העיקרי שמעסיק אותם זה דיונים ברומו של עולם – למה יש יותר זמן סוללה, לסמסונג גלקסי או לאייפון? ואבוי לילד שלא יודע להבדיל בניהם!
הטיסה לחו"ל היא תירוץ למשהו, ולאו דווקא שלילי. להתנתק מהארץ, לראות משהו חדש, להרוויח זמן איכות עם הילדים. טיסה לחו"ל לא צריכה להיות סמל סטטוס של "כמה טוב לילדים שלי, כי יש לי כסף – ואתם מוזמנים לקבל הוכחה בתמונות שלנו". זה בסדר גמור גם אם ילד יטוס פעם או פעמיים, עד שיסיים תיכון. אני לא מרגיש שההורים שלי דפקו אותי, כי לא טסנו כל שנה. אני לא מרגיש שההורים שלי התאכזרו אלי, כי לא היה לנו היה מחוברים לשידורים בכבלים בטלוויזיה – לעומת זאת, אני מעריץ את ההורים שלי על שהראו לי שכסף לא גדל על העצים, וזה שאין לנו כבלים נובע מכך שהם מאמינים בדרך הזאת שלא נהפוך לנרקומנים של מסך, ולא מתוך חסך כלכלי. כאשר הם הושיבו אותי בשישי בערב סביב השולחן עם כל המשפחה, הם הראו לי שהם אוהבים אותי יותר מכל שקל שהיו מביאים לי כדי לצאת עם חברים למסעדה.
כסף הפך מכלי למטרה. רמת החיים היא סמל סטטוס, יותר ממה שבאמת עושה טוב לאנשים. אפשר להתווכח על הקיצוצים של לפיד, אבל מאזין יקר – תנגב את הדמעות, תפסיק לקחת הלוואות מיותרת שלא תוכל לעמוד בהן כדי לטוס לחו"ל,תתחיל באמת לאהוב את הילדים שלך ולא את סמל הסטטוס שהם מציגים בשבילך והעיקר – תתחבר למציאות, כי יכול להיות הרבה יותר רע.
