יום שבת, 1 במרץ 2014

המרדף בגבעה תלולה

לפתע משק כנפיים אדום חלף מולי והתיישב על גבעול נמוך, בתוך שדה ירוק על גבעה תלולה. כמעט והלכתי להתקהלות בגבעה המקבילה, אבל אותו משק כנפיים אדום שעלה ונעלם, ריתק אותי מחדש לחלקת אחו לעוסה. מתוך שיח נמוך, שני דבורים נבהלו וטסו בפאניקה למצוא מחסה בשיח הבא. עקבתי אחריהן לרגע, ולפתע שוב ראיתי את הזוג כנפיים העלום מבצבץ מחדש. התקרבתי שוב. הנשימה נעצרה. עוד קצת... כן! זה הוא! הג'וקר המדובר נמצא.

קשה לקום בשבת בבוקר, במיוחד לפני שמונה. כאילו יש הסכם בעל פה, שהשכמה לפני השעה הזאת, משמעות הדבר שהתעוררת לעוד יום עבודה.  במקרה הזה, ניחא לקום לפני שמונה. לקום לפני שבע בבוקר? נו, בחייאת.
הקריאות מהגבעה המקבילה, בישרו שהם זכו לראות כבר שמונה פרפרים מאותו סוג נדיר שהקפיץ את הלב להרבה אנשים בשנה האחרונה. דיברו על זה שכבר בקושי הצליח לשרוד, ייתכן וכבר יש אזורים שלמים שנעלם מהארץ. אני בכל מקרה, מעולם לא זכיתי לראות אותו. למרות זאת, יאמר לזכותי שהייתי בחברה טובה ולעוד כמה היה מדובר גם בצ'אנס ראשון להיתקל בו. לכן המחזה של עשרה אנשים, מפנסיונר בן שישים פלוס ועד ילדון בכיתה ב', רצים בהיסטריה אחרי נקודה באוויר... זה  מחזה שלפתע מקבל לגיטימציה ציבורית.  

על מרבד עלי עשב רוח, היה עוד מוקדם מכדי לראות שקיעה. זקן השבט, הפרפרולוג הראשי בחבורה, התיישב במושב הקדמי ונרדם. רעייתו, למודת קרבות עם הג'יפ נתנה לי את אחריות הניווט במושב האחורי עם תצלום אוויר שהייתי קצת בספק לגבי עדכנותו.

אחד המקומיים אמר בבוקר שנגיע למטע אבוקדו וזה יהיה סימן הזיהוי שלנו לנקודה הבא. המקום נקרא "קיפוד" על המפה, אבל שום אבוקדו לא נראה בהתחלה באופק. מקיפודים בכלל היה אפשר לשכוח, אבל אני התעקשתי שזאת הנקודה המדוברת. קצת סקפטית מכישורי הניווט שלי, היא החנתה על דרך עפר, בצמוד לכרם זיתים, ופרקנו מהאוטו. הוא עם עיתון ביד, היא בחיפוש לפינת שירותים ואני נחוש למצוא את השיח המיוחל,  זה שהעלמותו עוררה את כל המהומה סביב הפרפר המדובר.

עליתי וירידתי. שוב עליתי וירדתי. באמת שהכל נראה בול כמו במפה, אולי דווקא הסימון לא נכון? תמיד של סטייה בעבודה עם ג'י-פי-אס, לא? מודה שהתחלתי להיות נבוך.
לפתע קריאות מהצד השני של הכרם. הקלץ' נזרק ועפתי לראש הגבעה שהפעם לא כוסתה בשדה ירוק, וגם כבר שכחה מהיותה תלולה מרוב שחרשו ונטעו זיתים בכל פינה טובה. המזל אומר שדווקא שתרצה למצוא פינה לשירותים, תמצא את נקודת העניין שכולם חיפשו ותשכח מהשלפוחית הלוחצת. בשעה טובה נשמתי לרווחה – ניצל הכבוד העצמי שלי באגף הפנסיונרים.

קמתי מוקדם בשבת, כדי לשאול מה איבדתי בחיים אחרי שבוע ארוך ומייגע... שמח להגיד שמצאתי את כחליל הקדד, הפרפר האבוד.  

בבוחן מסלול לא רצתי ככה! העיקר שזה ישתלם



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה